ת"פ
בית משפט השלום פתח תקווה
|
34717-05-10
03/07/2012
|
בפני השופט:
ניצה מימון שעשוע
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
מוחמד מחאג'נה
|
החלטה |
הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של פריצה לבנין שאינו דירה וגניבה, כמפורט בכתב האישום.
בהתאם לכתב האישום, ביום 20.7.09 בשעה 01:30 לערך התפרץ הנאשם לבית עסק "גני הפסגה" בפ"ת בבעלות המתלונן, בכך שפתח את חלון משרד בית העסק. בנסיבות אלה גנב הנאשם מבית העסק כונן מחשב, רכוש המתלונן.
ביום 27.9.11 הודה הנאשם בעובדות כתב האישום והורשע בעבירות של פריצה לבנין שאינו דירה עבירה סעיף 407(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, וכן עבירה של גניבה, עבירה לפי סעיף 384 לחוק העונשין.
במסגרת הטיעונים לעונש הוגש גיליון ההרשעות הקודמות של הנאשם.
מגיליון ההרשעות עולה כי הנאשם הורשע בשנת 2008 בעבירות של תקיפת עובד ציבור ואיומים והוטלו עליו מאסר על תנאי, קנס והתחייבות.
הנאשם נשלח לקבלת תסקיר שירות המבחן בטרם נגזר דינו.
מהתסקיר עולה כי הנאשם תושב אום אל פחם, בן 31 נשוי ואשתו עומדת ללדת. הנאשם אינו עובד מזה שנה. נמסר כי לנאשם חובות כספיים גבוהים, כאשר לדבריו חלק מהחובות הם של אביו. עוד נמסר כי הנאשם סובל ממחלת FMF, שתסמיניה הינם התקפי חום וכאבי בטן, ומטופל תרופתית.
הוריו של הנאשם אינם עובדים - אביו פשט את הרגל בשנת 1999 ומאז אינו עובד ואמו עקרת בית, שניהם סובלים מבעיות רפואיות שונות.
הנאשם מסר כי המשפחה סבלה וסובלת עד היום מהמשבר הכלכלי בשנת 1999, עם זאת תאר משפחה תומכת. כמו כן נמסר כי הנאשם תמך במשפחתו כלכלית, על אף הכנסותיו המועטות.
עוד נמסר כי השלים 12 שנות לימוד במגמה טכנולוגית. הנאשם הביע רצון להמשך לימודים מקצועיים, אך בשל מצבו הכלכלי אינו יכול לממש זאת.
הנאשם מסר לשה"מ כי מאז סיום התיכון עבד בגני אירועים, במאפיות ובבניין, עד שפוטר מקונדיטוריה בה עבד ב- 7/11, ומאז אינו עובד. הוא הציג המלצות ממעבידו האחרון, בהן צוין כי הנאשם היה עובד מסור ואחראי, ועבד לשביעות רצונו של מעסיקו.
צוין עברו הפלילי, שכלל הרשעה משנת 2008, והנאשם מסר כי נערכה סולחה בינו לבין המתלונן באותו מקרה.
לענין העבירות הנוכחיות מסר הנאשם כי ביצע העבירות לבקשת מעסיקו מהעבר בתמורה לסכום כספי, וזאת לנוכח מצוקה כלכלית בה היה מצוי בתקופת אירוסיו ותחילת בניית ביתו, ולנוכח העדר תמיכה כלכלית ממשפחתו והחובות בגין קריסת העסק של אביו.
התרשמות קצינת המבחן היתה כי הנאשם מעוניין בניהול אורח חיים נורמטיבי ומתבייש במעשיו. הוא התייחס לעבירות ככשלון חד פעמי שאינו משקף את התנהלותו בדרך כלל. עם זאת הוא מתקשה להבין את משמעות המעשים והפגיעה שגרמו.
הרושם שהתקבל הינו שהנאשם מתקשה עם התמודדויות במצבי דחק ומצוקה ומתקשה לעמוד במצבי סיכון ופיתוי. על כן הוצע לנאשם להשתתף בהליך טיפולי. הנאשם התקשה להבין נזקקותו לטיפול, אך הסכים להשתלב בהליך טיפולי, ככל הנראה לאור חששו מתוצאות ההליך המשפטי.
קצינת המבחן העריכה כי מעורבותו בעבירה אינה משקפת התנהלות עבריינית ולכן יש מקום לשלבו בטיפול מתאים שיסייע לו להתמודד עם מצבי משבר באופן יעיל, תוך הימנעות ממעשים פליליים.
עוד צוין כי למרות חומרת העבירות, נסיבותיו האישיות של הנאשם - בהיותו, כאמור, מנהל אורח חיים נורמטיבי, ולמעט העבירות בשנת 2009 הוא נעדר עבר פלילי, וכן לאור נכונותו להשתלב בטיפול, יש מקום לשקול ענישה משולבת שיהיה בה ביטוי עונשי קונקרטי לצד הליך שיקומי-טיפולי.
על כן, הומלץ על הטלת צו מבחן למשך שנה וחצי במסגרתו ישולב הנאשם בטיפול וכן להטיל של"צ של 220 שעות, כך שלא תיפגע אפשרותו לפרנסת משפחתו.
הטיעונים לעונש